מערכת RFID מאפשרת זיהוי אוטומטי המבוסס על תדר רדיו. זהו שם כולל לטכנולוגיה העוסקת בזיהוי אוטומטי מן הסוג הזה וקיימת מספר שיטות על מנת לנצל אותה. השיטה הנפוצה היא אחסון מידע על גבי שבב, אותו מחברים לאנטנה המשמשת בתור משדר. האנטנה מאפשרת לשבב לשדר את הנתונים באמצעות תדרי רדיו לסביבה הקרובה. קורא RFID הפועל בטווח תדרים מתאים יכול לקרוא את המידע המאוחסן על גבי השבב, להעביר אותו למחשב לצורך צבירת הנתונים ולאחר מכן לנפק הרשאת מעבר.
טכנולוגיה של תיוג אלקטרוני באמצעות גלי רדיו מציעה יתרונות רבים:
בכל מערכת RFID יש תג קרבה וקורא קרבה. תג קרבה כולל את שבב המחשב המסוגל לאחסן נתונים ואף לשדר אותם בחזרה לקורא. הפעולה אפשרית רק כאשר התג מקבל אנרגיה מהשדה המגנטי בו הוא נמצא. מנגד, קורא קרבה כולל אנטנה ויש קוראים שיכולים להתחבר ליותר מאנטנה אחת. גודל השדה המגנטי תלוי בצורת האנטנה ובהספק.
השימוש העיקרי במגזר הפרטי והעסקי הוא בשלושה סוגים של מערכות RFID:
א. תגים פאסיביים – אלו התגים הנפוצים שיתרונם הוא עלות נמוכה. תג פאסיבי נטול מקור כוח פנימי והוא שואב אנרגיה מהשדה האלקטרומגנטי.
ב. תגים אקטיביים – אלו תגים בעלי מקור כוח פנימי המאפשרים מרחקי קריאה גדולים. תגי הקרבה האקטיביים משדרים גם כאשר אין קורא קרבה בסביבה שאחראי על איסוף הנתונים.
ג. תגים סמי-אקטיביים – אלו תגים בעלי מאפיינים פאסיביים, אך בעלי מקור כוח פנימי. הם צורכים את השדה האלקטרומגנטי של הקורא ומשתמשים בסוללה כדי לשדר למרחקים גדולים.
לסיכום, מערכת RFID מאפשרת איתור פריטים וזיהוי חפצים בצורה אלחוטית. היא נחשבת אמינה ואינה דורשת שדה ראייה או מגע ישיר.